רש"י על חולין ע״ח ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ע״ח ע״ב:ג׳ רש"י על חולין ע״ח ע״ב:ה׳ »

4 הָנִיחָא לְרַבָּנַן, דִּמְיַיתַּר לְהוּ ״אוֹתוֹ״, אֶלָּא לַחֲנַנְיָה, דְּלָא מְיַיתַּר לֵיהּ ״אוֹתוֹ״, לְחַלֵּק מְנָא לֵיהּ? לְחַלֵּק לָא צְרִיךְ קְרָא, דְּסָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹנָתָן.

פירוש רש"י על חולין ע״ח ב:ד׳

4 הניחא לרבנן - לקמן בעי מאי חנניה ומאי רבנן:

5 כר' יונתן - דאמר אע"ג דלא כתיב או כמאן דכתיב או דמי וכל היכא דכתיב פלוני ופלוני או האי או האי משמע:

« רש"י על חולין ע״ח ע״ב:ג׳ רש"י על חולין ע״ח ע״ב:ה׳ »